הנסיכה והעדשה

אצלי בקליניקה – הנסיכה והעדשה

קטיה הגיעה אלי בעיצומו של החורף בבוקר גשום במיוחד. גשם זלעפות ירד בחוץ והיא עמדה בפתח הדלת רטובה ונוטפת מים.

גם הם ביקרו אצלי

הכרתי את קטיה מהסיפורים, בעיקר מהסיפורים על המשפחה האמידה ממנה הגיעה.
כעת משניצבה מולי, רטובה ורועדת מקור קשה היה לקשר בין הסיפורים ובין הדמות הקטנה וחסרת האונים בפתח הדלת.
הכנסתי אותה הביתה, הצעתי לה גרביים ומגבת לייבוש השיער אך היא סירבה בתוקף ופשוט בקשה שנתחיל.
הנחתי לה ולקחתי אותה לקליניקה
היא התיישבה על הכסא ואילו אני הלכתי להביא לה חליטת צמחים על מנת שתתחמם.
כשחזרתי ראיתי אותה עומדת.

היא חייכה בבישנות שואלה אם היא יכולה לקבל כרית להניח על הכסא.

לא נוח לך? שאלתי כשאני מתבוננת על הכסא המרופד של המטופלים.
אף פעם לא נוח לי – הסמיקה כן, קטיה – חייכתי – איך אוכל לעזור לך.
"אני סובלת מחרדות, לא ישנה בלילות, ממש מרגישה שהולכת למות. אפילו הגעתי לבית חולים כמה פעמים. הייתי בטוחה שיש לי התקף לב. בדקו הכל. הכל בסדר. אבל זה לא עוזר לי. אני עדיין בחרדות. זה משפיע על כל ההתנהלות שלי, לא מצליחה להמשיך את שגרת חיי"
"במה את עוסקת, קטיה?"
"אני עורכת דין. בגלל החרדות אני לא מתפקדת בעבודה. זה משרד משפחתי – אני ובעלי עורכי דין – זה משרד של המשפחה שלו. סולחים לי. אבל לי זה מפריע. אני בטוחה שאני מושא ללעג מאחורי גבי"
"ממה את פוחדת? ממה החרדות?"
"אני מרגישה שאני עומדת למות. אני צעירה מכדי למות. יש לי עוד הרבה תוכניות. עוד אין לנו ילדים. אנחנו צעירים. אני עוד רוצה להנות"

"קטיה, בואי נשחק משחק. נגיד שהייתי מעלימה את החרדות. לחלוטין. איך היית מרגישה?"

"מעולה. ברור, לא?"
"למה תתגעגעי אחרי שיעלמו החרדות?"
היא הסתכלה עלי במבט שאמר חוסר אמון "אתגעגע? לכלום. למה יש לי להתגעגע? את כנראה לא מבינה כמה אני סובלת"
"ברור לי שאת סובלת. לרגע לא פיקפקתי בכך. אבל אנחנו במשחק. לאיזה דבר תתגעגעי? למשהו קטן. ברור שבגדול לא תתגעגעי – אבל יש משהו היום שכבר לא יהיה קיים כשיעלמו החרדות"
"אולי לתשומת לב שאני מקבלת. אני מקבלת היום המון תשומת לב. דואגים לי. מתנהגים אלי עם כפפות של משי. מוותרים לי על כל מיני דברים. דורשים בשלומי. עוטפים אותי" באמצעות הכלים שהתטא הילינג מאפשר בדקנו וראינו שלקטיה יש אמונה
"כדי לקבל תשומת לב אני צריכה להיות חלשה"
וגם
"רק כשאני חלשה רואים אותי"
"אני צריכה שיגוננו עלי"
"כדי להיות שווה אני צריכה להיות חלשה"

"מאיפה את מכירה את זה, קטיה?"

"תמיד הייתי כזאת, ילדה של אבא ואמא.

מיד גוננו עלי. הייתי חסרת ביטחון. גם היום אני כזו – מרגישה שברירית ולא חזקה. אני רגישה להמון דברים. את יודעת שבזכות הרגישות שלי הכרתי את מי שהיום בעלי?"
"מה זאת אומרת?"
"שנינו ממשפחות מאד אמידות ונחשבות במשק. גדלנו כמו נסיכים. בתים מפוארים. בתי ספר בחו"ל. הכי כפית של זהב שאת יכולה לחשוב מרגע הלידה. למשפחה של בעלי (וכאן נקבה בשם מאד ידוע של משרד עורכי דין גדול ומוביל בארץ) היה מאד חשוב עם מי יתחתן. ולא נעים לספר אבל אמא של בעלי ממש עשתה מבחנים לכל החברות שלו, בעיקר פחדה שיתחתנו איתו בגלל כסף . הוא בחור מקסים. מאד קל ליפול בקסמיו. ולהורים שלו היה חשוב לבדוק בציציות של כל מי שיצאה איתו כדי לוודא שאין כוונות נסתרות מאחורי הקשר."
"איך הם בדקו?"
"מאד פשוט" – צחקה -"הם הניחו שרק מי שבאה בעצמה מבית מבוסס לא תרצה אותו בגלל הכסף וגם שמי שגדלה בבית מפנק ועתיר מותרות לא תוכל לסבול משהו ברמה נחותה יותר"
"בקיצור, כל פעם שבאתי נתנו לי את המיטה הכי לא נוחה. עם המצעים הכי מגרדים והמגבות הכי קשות. היו ככה בקטנה, מרעים את התנאים וראו איך אני מיד מזהה מתי הבדים איכותיים, מבחינה בדקויות של אכול גורמה, מכירה את כל נימוסי השולחן, בכל זאת שנים בחול בין דיפלומטים עשו את שלהם, מבינה במותגי היוקרה…. בקיצור, פרינססה כמו הבן שלהם"
"וכך, אחרי שעברתי את מבחני הקבלה התקבלתי והפכתי כמו לבת – ואני חלק מהמשפחה ומהעסק המשפחתי"
"ממה שאת אומרת את ממש בת"
"אין להם בנות. רק בנים. הם ממש רואים בי בת – מפנקים אותי ומגוננים עלי ומעניקים לי תשומת לב של נסיכה"
"איפה זה בעיקר מפריע לך?"
"אני לא באמת צריכה להוכיח את עצמי. בעיקר בעבודה. זה מפריע לי. מרגישה פחות מקצועית. פחות מאותגרת. יש במשרד עורכת דין נוספת. לא מהמשפחה. היא מקבלת את כל התיקים המסובכים. אני מרגישה שלא סומכים עלי. שלא באמת היו בוחרים בי אם לא הייתי הכלה שלהם".

"בואי נבדוק עוד משהו"

בדקנו ומצאנו שיש לקטיה אמונות מעכבות

"אני צריכה להוכיח שאני ראויה"
"אני צריכה להוכיח שאני ראויה לזוגיות שלי"
"אני צריכה להוכיח את שאני ראויה לעבודה שלי"
וגם
"כשיש לי חרדות אני לא צריכה להוכיח את עצמי" הסברתי לקטיה מה מצאנו
בתת המודע שלך את מאמינה שאת לא ראויה לעבודה המכובדת שאת עובדת בה. פוחדת שאם תעמדי למבחן אובייקטיבי תכשלי בו. מצד אחד את מאד אוהבת ומרוצה מהחיים שיש לך. בעל אוהב. משפחה חמה. אך גם עברת מבחן כדי להתקבל לחיים האלו.
אם תעמדי למבחן גם על התאמתך לעבודה ייתכן ותכשלי
תת המודע שלך יודע שכאשר את חלשה מוותרים לך על מבחנים
יותר מכך, כשאת חלשה (רגישה לבדים ומזרונים) את דווקא עוברת בהצלחה מבחנים
לכן הרבה יותר בטוח עבורך להיות חלשה
זו הסיבה שתת המודע משמר את החרדות שלך עכשיו נטמיע למידות חדשות בתת המודע שלך ונייצר שינוי
הטמעתי בתת המודע של קטיה
שהיא מושלמת בדיוק כמו שהיא
שהיא יודעת איך להתמודד עם אתגרים בחיים מבלי הצורך להיות חלשה
שהיא יודעת איך להשיג את מה שהיא רוצה מבלי הצורך להיות עדינה חלשה ושברירית
שהיא יודעת מה זה אומר ואיך זה מרגיש לחיות ללא חרדות
שהיא יודעת מה זה אומר ואיך זה מרגיש להיות ראויה לכל מה שיש לה בחיים בזכות מי שהיא ולא בזכות ההשתייכות המשפחתית שלה
שהיא יודעת שהיא לא במבחן או בתחרות
שהיא יודעת איך להשיג מטרות מבלי הצורך לעורר רחמים
שהגוף שלה מתפקד באופן מושלם
יודעת איך זה מרגיש להיות בריאה
יודעת לנשום את החיים בלי להרגיש חלשה ונזקקת
ללא חוסר אונים
יודעת איך להיות בעלת ביטחון עצמי
יודעת איך להכיר בערך עצמה

הגשם פסק בחוץ והשמש זרחה בחוץ ומתוך עיניה של קטיה

"אני מרגישה הרבה יותר טוב. בא לי לרוץ ולקפוץ. מרגישה שאני יכולה פתאם לנשום"
אני הולכת לעשות לי מרק עדשים – יש לי מתכון מעולה של חמותי . פעם היה להם עסק לעדשים. פתחו שיטה לזיהוי רגישויות באמצעות מזרנים ועדשים. אף פעם לא הבנתי איך.

תשלחי לי את המתכון  – חייכתי – נהיה בקשר

גלול כלפי מעלה