"את קרולין פגשתי במסיבה בוילה בכפר שמריהו – נפלה לה טבעת לתוך בריכת הדגים – אף אחד לא רצה לעזור לה ואני הייתי היחיד שהסכים לקפוץ פנימה ולהביא לה את הטבעת. הבנתי שיש לי פה הזדמנות. לפני שקפצתי למים המטונפים הוצאתי ממנה הסכמה לדייט אם אביא לה את הטבעת. היא הסכימה כי היתה בלחץ אבל ממש לא התכוונה לזה. לא ויתרתי, נדבקתי אליה כל הערב ואין לי מושג עד היום איך הסכימה לתת לי את מספר הטלפון ולהפגש.

מאז לא עזבתי אותה. הייתי בא אליה הביתה. התחבבתי על ההורים שלה. אבא שלה מיד קלט שיש לי ראש לעסקים ושאני איש מכירות חלקלק שיודע למכור קרח לאסקימוסים והעדיף אותי על כל הגברים יפי התואר והטיפשים שעד אז הלכה איתם. הוא הכניס אותי לעסקים שלו ודי לחץ לכיוון חתונה. קרולין, שהיתה תמיד הנסיכה המפונקת של אבא שלה הבינה שאם תלך נגדו ייגמרו הפינוקים ומפה לשם מצאנו עצמנו מתחת לחופה."

"אז מה מכעיס"

"מכעיס שהיא מתנהגת כאילו קנתה את נשמתי. יודעת שמילה אחת ממנה ואבוש המתוק שלה סוגר את הברז"

"ואז מה?"

"מה זאת אומרת…… הם כבר ידאגו שאשאר בלי פרוטה. אין לי סיכוי נגדם"

"מה מפחיד בזה?"

"מה מפחיד בזה? את נורמלית? – לא ישאר לי כלום"

"ואז?"